למטייל העצמאי

כל כך קל ופשוט...מי היה מאמין...

​

הכנות מראש:

• מזמינים לינה בעקבה (או בואדי ראם) לשני לילות. אנחנו בחרנו במלון קמפינסקי בעקבה – מלון 5 כוכבים הממוקם בלב העיר עקבה – כעשר דקות נסיעה ממעבר הגבול. הטמפרטורות בלילה בואדי ראם בחורף יורדות קרוב לאפס וחששנו... המחיר במלון הוא 150 דולר ללילה לזוג עם ארוחת בוקר!!!! כן, יותר זול מצימר בארץ.

• כך נראה הנוף מחדר המלון:

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

• מתקשרים במייל כמה שבועות קודם לאיית מוחמד, בדואי מהכפר בואדי רום (או לכל אחד מהבדואים שמארגנים טיולים בשמורה) ומתאמים שני דברים: א. יום טיול עם הג'יפ שלו בואדי רום (45 דינר לאדם). ב. מונית שתביא ותחזיר מעקבה (20 דינר לכל כיוון).

• קישור לאתר של איית (הוא מפעיל אותו מסלון ביתו בכפר בכניסה לשמורה):

Aeith Mohammad

Email: wadirumdeserttours@gmail.com

Mobile: +962 0772538073

Website: wadirumdeserttours.com

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

איית מוחמד מצד שמאל – Aeith Mohammad

​

יום ראשון: נסיעה לעקבה ומעבר בגבול לירדן:

מצטיידים בדרכונים תקפים, בכסף (דינרים ניתן להחליף בגבול), בגדים חמים בחורף כי ואדי רום גבוה.

נוסעים בניחותא לכוון אילת וחונים במעבר הגבול לירדן. חנייה חינם. זהירות יש נטייה לחסום מכוניות שם, אז בדקו היטב איפה אתם חונים.

עוברים את הגבול לירדן: משלמים בצד הישראלי אגרה, מחתימים דרכון והולכים ברגל כ 100 מטר לגבול הירדני. כאן שימו לב: אם אתם מבקרים בירדן משלושה ימים ואילך אתם מקבלים ויזה חינם. במידה ושהיתם בירדן פחות משלושה ימים עליכם לשלם בויזה 90 דינר לאדם. לא משתלם!!!!

מעבר הגבול לוקח חצי שעה (אלא אם נתקעתם אחרי כאלה שעוברים עם רכב, מתרגמים רשיון וכד...).

מהגבול לקחנו מונית מצ'וקמקת למלון קמפינסקי. (גבו מאתנו 18 דינר בעוד שבדרך חזרה, 3 ימים אחרי, נסענו מעקבה לגבול במונית מהמלון ב- 10 דינר...ככה עובדים על טירונים).

מלון קמפינסקי ממוקם על חוף פרטי של 100 מ. הוא למעשה מעין בועה שנכנסים אליה בשער גדול ובתוכו לא מרגישים במזה"ת. רוב העובדים מהפיליפינים...יש בריכות בחוץ מחוממות בחורף ל 277 מעלות, ג'קוזי מבעבע ונוף לים הפתוח מכל החדרים. ארוחת הבוקר מגוונת מאוד.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

רואים את אילת ברקע...

​

בערב הראשון יצאנו לטייל ברחובות עקבה ואכלנו ארוחת ערב במסעדת אל שאמי שאיני ממליצה. בערב השני  אכלנו ארוחת בופה במלון והיה טעים (קצת יקר).

​

יום שני: טיול לואדי ראם (רום)

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בשנת 1998 הוכרז שטחו של ואדי ראם, כ-720 קמ"ר, כשמורת טבע על ידי הממלכה הירדנית, ובשנת 2011 הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. הנופים מאוד מזכירים את מזרח סיני: נופי אבן חול נובית צבעונית, הרי גרניט מציצים משברים גיאולוגים, קניוני אבן חול קטנים, כתובות סלע עתיקות ושקט מדברי. ברקע נשקפים ג'בל ראם ( 1,754 מטרים) וג'בל אום עשרין. עשרות "הדבות" (גבעות שולחן מאבן חול) מפוזרות והרבה דיונות בתוליות. בהרים חבויים קניונים שבהם מסלולי טיול רגליים למיטיבי לכת, טיולי גמלים וכד.. באביב יש מים בגבים אבל הטיפוס מחייב ניסיון ומורה דרך.

​

בשמורה אין דרכי רכב אלא רק שבילי קוליז של ג'יפים. ממליצה לא לנסוע ללא מורה דרך. אנשי האזור הם בדואים משבטי החוויטאת והזלביה, והם אחראים בלעדיים על השמורה, על מס הכניסה (55 דינר) ועל  ההדרכה.

​

הדרך הנכונה לדעתי לטייל בשמורה היא להשתמש בשירותי ההדרכה של הבדואים המקומיים, שבט החוויטאת, הם אנשי האזור מאות בשנים, מכירים כל פינת נוף וכל דיונה והחוויה ביחד איתם, עם סיפורי החיים שלהם היא העניין בשמורה. טיילנו עם איית מוחמד, אב לשתי בנות, בן למשפחה של 14 אחים ואחיות שמשפחתם חיה באזור שנים רבות לפני הקמת השמורה, והאנגלית שלו מצויינת.

​

איך מגיעים לשמורה מעקבה: מונית אספה אותנו משער המלון בעקבה ועד לפתח הכפר בואדי ראם – 45  דקות נסיעה. את המונית תיאם לנו איית, הבדואי, וחאדר הנהג ידע אנגלית ועצר לנו בדרך לראות ולהסביר. הוא גם הגיע לקחת אותנו בחזרה בשעה 16:30. (20 דינר לכל כיוון)

​

איפה לנים בשמורה: בכניסה לכפר הבדואי (שעובר עכשיו שידרוג ברחובות ומדרכות) יש גסט האוס בנוי פעיל, ובתוך השמורה מפוזרים מעל 155 חניונים עם שירותי לינה ואוהלי שיער/בונגלו. חלקם סגורים בחורף. אנחנו כאמור לנו בעקבה.

​

איפה מטיילים בשמורה: נותנים לבדואי להוביל ולקחת אתכם בג'יפ (טנדר 4X4) המקרטע שלו למקומות שהוא אוהב, לשתות תה בכל אוהל בדואי שהוא עוצר בו, כולל בסוף היום "התפסחות" לקראת השקיעה... ממליצה לסגור איתו שיתחיל בנסיעה עמוק לתוך השמורה ואת המקומות הקרובים לכפר ישאיר לסוף. עוד המלצה קטנה לסכם איתו מספר טיולים רגליים ולא רק אתרי הצצה ותיירות.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בקניון חזאלי: Khazali Canyo יש מסלולים העולים לראשו (ראס אל חזאלי)...אנחנו רק נכנסנו לתוכו 100 מ'  פנימה. בכניסה יש ציורי סלע. על קירות הסלעים שסביב יש "טפוני" רבים – בלייה טבעית באבן החול היוצרת על הסלעים תצורות מרהיבות.

​

בקניון אבו קשאבה (Abu Khashaba ) טיילנו ברגל חצי שעה ואיית אסף אותנו מצידו השני.

​

עלינו על קשת אום פורת ( Um Fruth Rock Bridge ).

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בהמשך נסענו בינות לדיונות, פה ושם עצרנו לצפות בציורי סלע, בתצורות אבן (הפטריה, הבופלו...)..

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

מה הבטיח הבדואי ולא הספקנו:

ג'בל בורדה- ההר עצמו נמצא מדרום לגוש הגדול ודורש נסיעה של כמעט שעה בדרכי החול עד לצד הצפוני של ההר. מטילים עליו ובשיאו של הטיפוס יש קשת אבן חול מרשימה. Burdah Rock Bridge

​

מה מיותר וחבל לבזבז את הזמן:

באר לורנס: (ע"ש הקצין הבריטי שארגן עבור הצבא הבריטי את ה"מרד הערבי") - שוקת בטון נמוכה הנמצאת ליד סלע עם כתובות עתיקות לוותר. סתם מלכודת תיירים.

​

הבית של לורנס – מבנה עתיק ולא מעניין.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

המלצות של צור שיזף למי שרוצה טיולים רגליים רציניים:

ג'בל אום עשרין: חצוי בקניונים רבים שכמעט כולם עבירים מצד לצד. חציית הרכס מואדי ראם לואדי אום עשרין נמשכת מספר שעות וכוללת גבי מים (חורף ואביב), קניונים צרים וטיפוס לעיתים. אפשר לערוך טיול מעגלי של כניסה בקניון אחד וחזרה דרך אחר או לחצות דרך אחד הקניונים ולקבוע עם רכב או גמל שימתינו בצד השני..

רקבת אום עג'ל (צואר השור) -זהו אחד הקניונים הנחמדים של ג'בל אום עשרין. אפשר להכנס אליו מדרום לפסגת ג'בל אום עג'יל, בצידו המזרחי, ליד דיונת חול אדום גדולה ולעלות לכיוון מערב בקניון, לפנות במזלג הואדיות צפון מערבה עד לאוכף (מסומן ברגמים) ולרדת בקניון היורד לכיוון בית ההארחה. השביל מושך על הגדה הצפונית (ימנית ליורדים) ולפחות במקום אחד אינו ברור די הצורך. יתד ברזל שנתקעה במקום מסמנת מעבר לא קל (חבל של 10 מ' לאבטחה יעזור - האבטחה היא לרוחב) ניתן לעבור במקום גם ללא אבטחה .מסלול זה אינו מומלץ למי שסובל מבעיות עבירות ופחד גבהים (הערה גורפת לרוב המסלולים בואדי ראם). מעבר למעבר ההכרחי חוצה השביל לגדה הדרומית של הנחל ויורד על המדרון הפונה לבית ההארחה. למי שבא מבית ההארחה - המסלול מתחיל על הדרדרת השחורה של סלעי היסוד המותמרים מדרום לואדי הנמצא בדיוק מול החניון. אלא אם כן חוזרים מואדי אחר, כדאי לתאם איסוף או הקפצה בדואית של הג'יפים בבית ההארחה. (2-3 ש').

​

מבאר לורנס- נמצאת כ- 6 קמ' דרומה לבית ההארחה. הבאר מסומנת על ידי שוקת בטון נמוכה בצד מערב של  הואדי לרגלי ואדי הנשפך אליו מדרום מערב. ממערב לבאר סלע עם כתובות תמודיות וקופיות. אפשר לעלות לטיול קצר מהסלע לאורך הגדה הדרומית של הואדי אל הנביעה עצמה הנמצאת כמה עשרות מטרים מעל הואדי. הנביעה מסומנת על ידי כמה עצי פיקוס בת שקמה (חמטה) ודקל. זוהי אחת הנביעות הבודדות באזור ולידה צומחי שיחי חבג (נענע קטנת עלים) .

ראס אל חזעלי / קסר עלי, המבצר הגבוה (חוש חשאש)- נמצא 44 קמ' דרומה מבאר לורנס. זהו גוש סלע גדול שרוב קבוצות התיירים נכנסות אל קניון החודר אליו מצפון. הקניון מוצל תמיד ויש בו מים בדרך כלל.
 לפסגה עצמה מוליכים כמה מסלולים. הכוונה היא למסלולי טיפוס צוקים ואילו אינם נחשבים לקלים במיוחד (עיין בספרו של טוני הווארד הליכות וטיפוסים בהרים של ראם ופטרה).

​

עין שללה - ג'בל ראם- טיפוס של 3-4 ש'. לא קל, ועם זאת יפה.

​

ג'בל בורדה- זהו אחד המסלולים המלהיבים בואדי ראם. ההר עצמו נמצא מדרום לגוש הגדול ודורש נסיעה של כמעט שעה בדרכי החול עד לצד הצפוני של ההר. (מהחזעלי נוסעים קמ' דרומה ולאחר מכן 77 קמ' לדרום מזרח) מואדיון קטן בצפון ההר מתחיל שביל מסומן על ידי רגמי אבנים העולה דרומה דרך ואדיות על קו שבר צפון-דרום, עמקים פנימיים ונוף נאה של אבן חול עגולה. השביל קשה לעיתים ואינו מתאים לילדים קטנים מאוד או למי שמתקשה בהליכה. זהו בהחלט מסלול למיטיבי לכת+.
שיאו של הטיפוס הוא קשת אבן חול הנמצאת מצפון מזרח לפסגת ההר.
המסלול נמשך שעתיים לקבוצה קטנה וזריזה (מיציאה עד חזרה באותו מסלול מסומן בדיוק!) עד 3.55 ש' לקבוצה נינוחה.

.

​